למה להשקיע בעריכת לשון בבלוגים

עריכת לשון לבלוג? לא הגזמתי קצת?

ובאותו עניין – ללכת לפגישת עבודה בטרנינג ובנעלי בית?

עריכת לשון היא ההבדל בין הקזו'אל או השמאטעס שנלבש בבית ובין הפיין – הלבוש שאנחנו רוצות שיזהו אותנו איתו, זה שמראה שאנחנו גם נראות טוב אבל הרבה מעבר לזה: שאנחנו מחודדות, מבחינות בפרטים, הופכות כל אבן כדי להשיג מטרה, שאפשר לסמוך עלינו.

למה בלוגים נולדים? מהרבה סיבות: כי אנחנו רוצות להגיד משהו, ליצור, להיות מעורבות בקהילה; יש בלוגים שנובטים ממקום פרטי מאוד וצומחים לפרח אחר לגמרי; ויש אחרים שמטרתם המוצהרת היא להניע עסק ולקדם אותו.

כל בלוג – אישי או עסקי – הוא כרטיס ביקור; הוא מספר אותנו ועלינו. בעיניי אין שפה אחת נכונה – כל אחת כותבת בדיוק את עצמה. יש מי שמעדיפה לכתוב תקני ויש מי שלא; שמתאים לה לכתוב משוחרר, בסלנג, לא לפי חוקים כבולים. הכול הולך אבל כדאי להיות מודעת להבדל מהותי בין טקסט זרוק ולא תקני לטקסט הסובל מטעויות לשון – לפעמים מה שנדמה כהגבהת שפה מסתבר כשגיאה בעברית. מביך. כל בלוג, ובפרט זה המיועד לקדם עסק, שיש בו 'דף הבית', דף 'אודות' ודפי מוצר – כדאי שיצא פיין, שיראה טוב וגם הרבה מעבר לזה.

דוגמאות למקומות מועדים לטעויות? לפניכן טעויות מספר והצעות תיקון:

טעויות לשון – עולם שלם שכולל כללי סדר מילים נכון במשפט, שימוש מדויק במילה במקום הנכון בטקסט ועוד ועוד

השמטת שי"ן – שימוש רווח ושגוי, למשל: 'הדרך בה את הולכת'. ניסיון להגביה את השפה באמצעות השמטת האות שי"ן (שי"ן הזיקה) מושפע מאנגלית עוד מתקופת המנדט, אבל בעברית היא נחוצה ולכן יש לכתוב: 'הדרך שבה את הולכת', וטוב מכך 'הדרך שאת הולכת בה'.

במידה ש – שימוש רווח ושגוי, למשל: 'אסכים לכך במידה ו'. טעות כפולה: שי"ן צריכה להחליף וי"ו ולכן במידה ש. וכן שימוש נכון במילת התנאי במידה נעשה רק בהקשר של כמות וכן ולכן יש לכתוב: 'אסכים לכך אם'.

מכנס – שימוש רווח ושגוי, למשל: 'קניתי מכנס מהמם'. פריט הלבוש מורכב משני חלקים, וחלק אחד, מכנס, לא מייצג את הבגד כולו אלא רק חציו – החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת. לכן יש לכתוב: 'קניתי מכנסיים מהממים'.

נמנה עם, נמנה על – מתי נמנה עם ומתי נמנה על? נמנה עם כוונתו 'נספר עם', כלומר נכלל עם שאר הפרטים מהקבוצה, למשל 'נמניתי עם חמש רקדניות בלט במופע האחרון'. נמנה על פירושו להיעשות מנוי על דבר מה, כלומר להיות שותפה בו, למשל 'נמניתי על סדרת מופעי בלט'.

פיסוק – כלי נפלא להדגשת משמעויות ולהעצמת כוונת המילים אבל כשמשתמשים בו לא נכון משמעות הטקסט עלולה להשתנות.

פסיק – פסיק במקום הלא נכון משנה משמעות מקצה לקצה, למשל: למה בלוגים נולדים? לעומת: למה, בלוגים נולדים? אותן מילים אבל בשל הסימן הקטן מקבלות משמעויות שונות לגמרי בסגנון אחר לחלוטין. המשפט הראשון מציג שאלה שעניינה להבין את הסיבה שבשלה בלוגים נולדים. המשפט השני מתגרה, מנוסח בלשון דיבור ושואל שאלה אחרת: בלוגים באמת נולדים? ומסתתרת בו הבקשה 'תוכיחי'.

שלוש נקודות – מקובל מאוד למצוא כותבות חובבות רמיזות... בפרט האוהבות שלוש נקודות... אם אתן מבינות למה אני מתכוונת... שימוש בכלי הזה אינו טעות לשון אבל מבחינת סגנון מומלץ מאוד למעט בו. הוא גם פותח פתח לטעויות: לפעמים שתי נקודות במקום שלוש, לפעמים ארבע, לפעמים הנקודות צמודות למילה ועוד ועוד.

זכר / נקבה – כשיש ספק מה מין החפץ לתת שם תואר עלולות ליפול טעויות מביכות. בין הנפוצים:

סכין – חד או חדה? צפירת הרגעה! גם וגם משום שהמילה שייכת לקבוצת המילים שמינן זכר ונקבה.

גרביים – למה ומדוע המילה הזו מבלבלת? אין לדעת. אבל גרביים לעולם יהיו לבנים או שחורים ובשום פנים לא לבנות.

צומת – עמוס או עמוסה? איזו מילה מבלבלת, נשמעת נקבה אבל למעשה אינה ולכן ביום רע במיוחד 'נתקעתי בצומת עמוס'.

ביטויים – כשמתחשק להגביה את הטקסט, או לגוון, או לתת עומק אבל נופלים בשימוש לא מדויק בביטויים. בין הנפוצים:

עשה ימים כלילות – שימוש רווח ושגוי: 'עשה ימים כלילות'. הביטוי החז"לי מתאר תהליך של עבודה מאומצת, כזו שאדם עובד בה גם בלילות, כלומר ליל הפך ליום ולכן יש לכתוב: 'עשה לילות כימים'.

רקם עור וגידים – שימוש רווח ושגוי: 'רקם עור וגידים'. הביטוי התנ"כי ממחיש תהליך של הקמת דבר או רעיון, הפיכתו למציאות. לקרום פירושו לעטות, להתכסות. בביטוי המקורי הכוונה לעטוף את העצמות בעור ובגידים ומכאן – לממש, להפיח רוח חיים. לכן יש לכתוב: 'קרם עור וגידים'.

כתיבה תרגומית – כשכותבים את המילים בעברית אבל התחביר או היגיון המשפט בלעז. משפטים "מתורגמים" צועקים למרחוק ולא תמיד דברי טעם.

זה מרגיש לי – 'זה' הוא דומם ואינו יכול להרגיש. כתיבה בעברית תהיה: אני מרגישה ש, ההרגשה היא (...)

זה עושה שכל – בעברית אפשר: זה הגיוני, אני מבינה את ההיגיון של (...)

כל טקסט – גם של הסופרים המיומנים ביותר – זקוק לעין חיצונית. בעיניי עריכת לשון היא חלק בלתי נפרד מתהליך התמקצעות של כותבת בכל פלטפורמה או פורמט שהם. בה במידה שאנחנו מקפידות להעלות תמונות איכותיות, מוטב שנבדוק שהכלי המרכזי של הבלוג – מילים – יהיה חף מטעויות.

לפני פגישה חשובה נמרח לק? כל פוסט הוא פגישה חדשה, לפעמים חשובה, לפעמים פחות. כל 'דף הבית' דף 'אודות' ודפי מוצר הם פגישה משמעותית בחיי הבלוג – כדאי להגיע ערוכות, שלא ניתפס בקלקלתנו.  

​

כתוב בלשון נקבה כיוון שרוב הבלוגרים הם בלוגריות.

הכותבת היא עורכת לשון במקצועה, בלוגרית לשעבר ובעלת האתר מרב שני – עריכת לשון וכתיבת ביוגרפיות